במילותיו של המשורר רם המעלה עופר לוי:
תשמעו מה שקרה לי
למה אני פה לבד
תשמעו מה שאירע לי
אין לי יותר תקווה
אם תתנו לי לייקים
אספר לכם
אם תתנו לי לייקים
אגלה לכם
גבר הייתי, וזה היה לפני שנים רבות, בעידן שבין 2 בתי המקדש, בעודי נער צעיר בתל-אביב. היה לי מסלול דייטים קבוע, סילון בקינג ג'ורג' ולאחר מכן ג'פניקה בדיזינגוף, וזה הוכיח את עצמו במשך שנים רבות. הייתי שותה גינס ואוכל אגאדישי טופו וגיוזה והחיים היו יפים. ואז נהייתה לי חברה. "לא רוצים לשמוע על סווטה", תגידו בצדק, אבל זה סיפור על מי שקדמה לה, הילה. את הילה מאוד אהבתי, ועבדנו יחדיו בעבודתי הקודמת, והיינו הולכים לסושיה כי זה היה ליד הדירה שלי ושכחנו מג'פניקה. ואז, לאחר כחצי שנה של אהבה מהצד שלי ו"טוב נו חורף, שיהיה חבר" מהצד שלה, היה לה מבחן בסטטיסטיקה (היא למדה בפתוחה), שלאחריו היא עשתה הסתברות של תועלת מול עלות וזרקה אותי, בג'פניקה רוטשילד הצמודה לעבודתי.
מאז לא נכנסתי לרשת הזאת, עד היום, שגיליתי על המבצע השווה הזה.
אז כולם לעשות לייק וגם ללכת לג'פניקה, לזכר הזוגיות שלי עם הילה, ינואר-יוני 2010.
